שפת הציפורים

מסע אל האנשים הראשונים
משלחת רביעית, קיץ 2025
מדבר הקלהרי, בוצואנה.

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It's easy.

אל הדרכים הקדומות....

עמוק בתוך מדבר הקלהרי שוכנת קהילה של א.נשים הנקראים נארו (Naro). אשר שמרו על הידע והתרבות שלהם מאז שחר האנושות, במשך מעל 100,000 שנים, (קבוצה שמוכרת גם כסאן או בושמנים).
מרבית המבוגרים בקבוצה אותה נבקר נולדו וגדלו לתוך מציאות חיים נודדת אשר לעולם אינה דורשת בעלות על שטח כלשהו או על רכוש כלשהו, במציאות שיוויונית לחלוטין בה אין לאף איש או אישה עליונות על האחר.

עם השינויים המהירים של העשורים האחרונים קבוצה זו כבר אינה נודדת, אולם תרבותם, מנהגיהם וכישוריהם עדיין נשמרו. ליקוט צמחים ופרוקי רגליים עדיין מהוות נדבך משמעותי בחייהם בעוד שלצערנו הציד במדינה נאסר (מסיבות של שמירת טבע) ולכן הפך להיות חלק פחות דומיננטי בחייהם מאשר בעבר אם כי כל הכישורים הנחוצים לכך עדיין נמצאים.

מרבים הבושמנים בעולם עברו (בכפייה) לגור בעיירות שם הם מקבלים מהמדינה "טיפול רפואי" ו"חינוך מסודר" אבל, כמו תרבויות ילידיות בכל רחבי העולם הם סובלים לצערינו מבעיות של אלכוהול, ניצול מיני, אלימות, התאבדות ודיכוי תרבותי....

עתידה של קבוצת אנשים נדירה זו עדין מאוד, ואין לדעת במשך כמה זמן עוד יוכלו לחיות את אורח חייהם הנוכחי עד שהממשלה תכפה גם עליהם מעבר לעיירה.
במסע נפגוש אותם, עמוק בתוך מדבר הקלהרי, וביחד נחווה את החיים על כל מרכיביהם באזור מרתק זה.
ביחד , נשוטט על חולות המדבר, נדליק אש מענפיו של צמח האש המקומי, נחפש אחר שורשים טובים למאכל, נכין חרוזים מביצי בת-יענה, נלמד ביחד שירים ומשחקים, נצא בקבוצות קטנות לגשש אחרי חיות בר כמו קודו, נמר, ציטה, גירפה, אילנד.... נלקט מזון שיזין אותנו ואת חברי הקבוצה ובעיקר נחווה את החיבור להווה ומה שהוא מביא איתו.
בערב נשב סביב למדורה נלמד את שיריהם מרובי המקצבים, נחייה מחדש את הסיפורים של היום ואם יתמזל מזלנו נשתתף בריקוד טראנס.

תמונות ממסעות של השנים הקודמות מופיעים למטה.

אני (אורי) בקשר עם 2 משפחות משנת 2016 וביקרתי אותם כבר 5 פעמים ומרגיש כבר כמו משפחה מורחבת.....

בשנה שעברה הם ביקשו מאינו עזרה בתיקון של משאבת המים וקיימנו עבורם פרוייקט גיוס המונים שנקרא "מים לקלהרי"

מה צריך לדעת?

המסע מתחיל ונגמר במאון (Maun), שבמדינת בוצואנה הגעה ועזיבה באחריות כל משתתף.
לינה - כל הטיול הינו על בסיס לינה באוהלים אישיים פרט ללילה ראשון ואחרון.
מזון – המזון כלול בהוצאות וחלקו יוכן ע"י משתתפי המסע, כמו בקורסים השנתיים.

טיסה - כל אחד מזמין לעצמו על פי העדפותיו' (מוזמנים להגיע לפני ו/או להישאר אחרי). ההמלצה היא לעשות הזמנה קבוצתית דרך סוכן שעבדנו איתו בכל המסעות הקודמים כך שנהיה כולם על אותן הטיסות.

תאריכים למשלחת הרביעית:

כ2-16 באוגוסט 2025*.

סה"כ 14 ימים.

*-. מחירי הטיסות משתנים כל הזמן ויש סיכוי שנצטרך להזיז מעט את תאריכי המשלחת בהתאם לתאריכי הטיסות.

ימי הכנה:

6 במאי

24 ביוני

הצטרפות למשלחת הקרובה עד ה-31 בינואר 2025

להלן תוכנית כללית אשר עוד עתידה להשתנות בהתאם לתאריכי הטיסות....

אחריות הדדית:

בכוונה לייצר מסע שהוא של כולנו כל משתתף במסע ייקח על עצמו/ה תחום אחריות מנהלתית, הנה רשימה חלקית של התפקידים:

בניית תפריט
צילום
קשרי חוץ
גזברות
ציוד רפואי
ביטוח רפואי
טלפון לוויני

עלויות:

אנחנו שואפים לטיול במחיר הנמוך ביותר המאפשר שהות בסיסית ונוחה, עלות הטיול מתחלקת ל-3:

טיסה: 1400-1600$ בהתאם למועד ההזמנה.
עלויות הטיול: 1700-2300$ כולל: לינה, רכבים, כלכלה מלאה (בהתאים למספר המשתתפים)
הדרכה / ארגון לאורי על בסיס דאנה/תרומה, ההמלצה היא לפי 150-350 ש"ח לאדם ליום טיול.

הטיול מיועד למקסימום 12 משתתפים

אתר המחנה:

המפגש עם האנשים יהיה בתוך מתחם שנקרא Grassland Lodge ששייך למשפחת דה-גראף (De-Graaff) אשר נמצאת בקשר אינטימי עם קבוצה זו של בושמנים במשך למעלה מ-8 דורות (!!!), מערכת היחסים בינהם מכילה בתוכה כמות אדירה של אהבה וכבוד הדדי, כל בני המשפחה, כולל הצעירים שבהם מדברים בשפת הנארו.

המתחם בו יהיה המחנה שלנו הינו בגודל של מספר עשרות ק"מ רבועים ומשמש במעין "חי-בר" אשר קולט אליו חיות בר שהיו במצב של קונפליקט עם בני אדם (ואחרת היו נהרגים...) וכן משמש כגרעין רבייה אשר מעביר יונקים גדולים בחזרה אל שמורות הטבע, כולל ראמים, אילנדים, ג'ירפות וקרנפים. במתחם יש גם לודג' לאירוח עם מספר מבנים ומספר מצומצם של עובדים השוהים בו דרך קבע, וגם אתר קמפינג בו אנחנו נקים את המחנה הקבע שלנו.

אתר הקמפינג נמצא בלב הבוש, הוא פשוט מאוד וכולל בעיקר מספר עצים ומקומות נעימים להקים אוהל, שירותים, מקלחות ומים זורמים.

הבושמנים יקימו במחנה במרחק מס' מאות מטרים מאיתנו (הכפר שלהם נמצא כ-40 ק"מ משם ונבקר בו בחלק מהימים).

בטיחות:

לכל אורך השהות באפריקה יהיה מכשיר תקשורת לוויני למקרי חירום.

בע"ח מסוכנים - במהלך ימי ההכנה נכיר ביחד את ההתנהגויות שעלינו ללמוד בכדי לחיות בשלום עם תושביו הקבועים של הקלהרי.

מקרים רפואיים המצריכים פינוי מהיר- במרחק של 2 ק"מ מהמחנה בקלהרי שלנו יש מנחת המאפשר נחיתה של מטוסים קלים או מסוקים במקרה של צורך בפינוי מהיר.

תהליך ההרשמה:

הגשת טופס בקשה
שיחת זום למתעניינים ביום שני ה-12 בינואר בשעה 20:30
שיחה אישית עם אורי או תומר
רכישת כרטיס טיסה
השלמת עלות הטיול מול רכז הכספים של הקבוצה

מדריכי המשלחת: אורי ערד ותומר ויב

הצטרפות למשלחת הקרובה עד ה-31 בינואר 2025

*- המסע פתוח למסיימי הקורסים השנתיים של:

של שפת הציפורים
שפת הפרא
קורס ציור בר
קורס שמונת המגינים
שפת הדורסים

למילוי טופס בקשה

קצת תמונות

אלבום ממשלחת 2016 עם ג'ון יאנג

אלבום מהמשלחת הראשונה אביב 2019

אלבום מהמשלחת השנייה מאי 2022

אלבום מהמשלחת השלישית יולי 2022

1/4

תמונות

משתתפי מסע 2019 כותבים

"בהודיה אינסופית על המסע לבוצואנה, המפגש עם האנשים הראשונים והטבעיים היה עבורי מפגש פנימי עם נביעה של שמחת חיים פראית ועמוקה, צחוק ומשחק של ילדים. הרגשתי בטוחה ובבית בקלהרי. המסע הזה לקח את המסע של החיים שלי למקום חדש , חוויתי למה נועד האדם ואת גדולתנו הטבעית, מי אנחנו באמת. זאת זכות ענקית לפגוש על פני האדמה חיבור כזה . אני נרגשת לכתוב מילים אלה ומתחדדת בי הכוונה להמשיך לפתוח את הלב והתודעה בשביל לפגוש ולחוות אותם ואת החיים יותר מקרוב. תודה מכל איבר תא ומולקולה בתוכי, תודה."

עדי דקל, קורס 6.

"אפריקה. היבשת השחורה. שנים רציתי לבקר אותך ולא ידעתי איך. ידעתי שאני רוצה לגשת אלייך בנחת. ידעתי שאני רוצה לחוש בעוצמות שלך. ידעתי שאני רוצה להרגיש בת בית, ככל שהדבר ניתן, בפרק זמן קצר. להרגיש חלק מהבריאה, לא גדול מידי, לא קטן מידי, חלק, פיסה בתוך השלם. ללכת זקופה בקלהארי, כמו אנשי היבשת, ולדעת שאני חלק במרקם מופלא, בטוחה בחסות ידע של עשרות אלפי שנים, זהירה מתוך ענווה. זימנתי לעצמי את התמונה הזאת ואת השנה שזה יקרה, ואז פגשתי במסע של אורי ארד, והצלחתי להתחבר לחלומות של עוד שותפים יקרים למסע, ולהגשים את החלום שלי."

ענת פלד, שפת הפרא קורס 1.

"למעלה מחודש אחרי שחזרתי מהמסע, ועדיין מסתובבת עם מה שהיה שם. עם איזה געגוע פנימי עמוק שהתעורר, לצד הרצון להישאר, לשהות איתם עוד, לטעום עוד מ"הדבר הזה".
הגענו עם הסיפור האישי של כל אחת ואחד על ציידים-לקטים ופגשנו את המציאות המורכבת של קהילה מאנשי הסאן בקלהארי.

חווינו שילוב מופלא של מתיקות אנושית, פשטות וחום. וכך גם קיבלו אותנו. זאת לצד הידע העצום שהם משמרים על סביבת חייהם ואיך לחיות בה לפי דרכם.

הייתה לי תחושה שאני טועמת רק טיפה מהאופן שבו הם חיים, או חיו פעם. איך הם בינם לבינם. בינם לעולם סביבם. איך הם משמרים את המסורת ומעבירים אותה לצעירים. הם שיתפו אותנו במשהו מכל זה, בפשטות.

רציתי להישאר עוד. פשוט להיות ולפגוש לב ללב, ללמוד, לתת.

...השראה וקריאת כיוון... מה מתוך זה אוכל להביא אל חיי, ואיך...

והרגשתי זכות ומתנה שיכולנו להראות להם שאנחנו מעריכים אותם ואת מה שהם מקיימים בעולם ומשמרים, עבור כולנו."

תמר אחירון, קורס 5.

"כשהגענו אל מדבר הקלאהרי, לא היה לי מושג לתוך מה אני נכנסת, את מי אני עומדת לפגוש ובעיקר לא יכולתי לנחש איך בסוף אצא ממסע שכזה.
תחילת המסע הייתה ברורה. בהגיענו לבוש התבהרה הידיעה: הגעת למקום בו אין מחיצות ממשיות, בו את והחיות- גדולות כקטנות, דורכות על אותה האדמה, מביטות אל אותם השמיים ומבקשות לספק את אותם הצרכים הבסיסיים ביותר.
בקלאהרי פגשתי את הבושמנים, בני שבטי הנארו, אנשים פשוטים ועדינים.
זקנים, מבוגרים, צעירים וילדים הפכו למוריי הגדולים לאותו פרק זמן בו שהינו יחד.
הם, האדמה המצטיירת באין סוף עקבות והרוח הנושבת בעדינות כמעט בלתי מורגשת, בראו עבורנו שבילים וגשרים אל הרפתקאות בלתי נשכחות!
באחד בימים, בעודנו מגששים על עקבותיהם של צמד קרנפים, התבוננתי בעורפם של מוריי שצעדו מלפנים ברגלים יחפות- קומה וגוטה, שני בחורים צעירים, בני הבוש. ופתאום ראיתי, ראיתי באמת. איזו ענווה הייתה בהם! אילו כישורים מטורפים וידע קמאי חיברו אותם לעולם כחבל טבור. הכרותם עם האדמה, החיות והצמחים הייתה כבשר מבשרם והשמחה והשובבות שניצתו בהם היו האש המחייה את ערש תרבותם. תרבות הציידים-לקטים, שהיא בעצם גם תרבותנו, רק שאנו נוטים לדבר עליה בגעגוע לימים רחוקים שכבר דורות רבים שכחו, ואילו בעורקיהם היא ההווה, והיא חיה וזורמת בעצמה.

כשעזבנו את הבוש הבנתי, שאומנם המסע הזה הסתיים, אך משהו מתוכי נשאר אי-שם בקלאהרי, ומשהו מאותם בני-אדם בראשיתיים לא יצא ממני כל כך בקלות.
לבי מלא בתודה, כבוד והערכה אל אותם האנשים אשר שימשו לי גשר אל חווית חיים עצמתית ופראית אשר העניקה לי תחושת חיבור לאדמה- חיבור לבית."

אפרת תורן, קורס 5.

"בוצואנה. עברתי חוויה חושית בכל רמ"ח איבריי. מפגש קסום שאין בפי מילים לתאר אותה. הנופים, האנשים, אורי כמובן, כל אלה יצרו עבורי מסע מושלם של מראות, ריחות, רגשות ונשימה גדולה. תודה!"

תומר ויב, קורס 6.

"המסע לאפריקה לא היה רק מסע פיסי, אלה מסע רוחני בשבילי. לפני 5 שנים יצאתי לחיפוש חיבור יותר עמוק, ומהחיפוש, מצאתי את שפת הציפורים. עם שפת הציפורים אני מרגישה מחוברת ביום יום. הצטרפתי למסע לאפריקה בגלל שרציתי להיות עם הבושמנים, האנשים הכי מחוברים בעולם. מהרגע שיורדנו מהג׳יפ, הבושמנים קיבלו אותנו עם אהבה. הם לימדו אותנו את הדרך שלהם, איך הם משתמשים בצמחים מסביב לאוכל, מים, ולצרכים השונים של היומיום. שרנו ורקדנו מסביב המדורה ולמדנו לקרוא את החול ולהבין את הסיפורים של החיות שחיות שם. קיבלנו כל כך הרבה מתנות מהם ואחרי 5 ימים בשבוע היה מאוד קשה להיפרד. בסוף הזמן עם הבושמנים, הבנתי שמצאתי את החיבור שחיפשתי וחזרתי לארץ עם לב שלם ומלא."