נטע קומורניק

נטע קומורניק

להקות

מאז ילדותי (1989) הטבע הוא ביתי. כילדה, הייתי קמה בכל בוקר לשירת הציפורים בכרמל הירוק. כיום אני קמה למשמע ציפורי יער האלונים בטבעון.
אני עוסקת באומנות ומלמדת בסטודיו יער בטבעון, יוצרת, מלווה ומורה לאומנות בבית הספר יער "ילקוט הרועים" וכמו כן, תרפיסטית באומנות.
מאז ילדותי יצרתי בחומרים שונים ונמשכתי לציור ויצירה מחומרי הטבע. מאז ועד היום, שאבתי השראה רבה ממשפחתי האומנותית - סבי הצייר, סבתי שהגיעה מפרו הרחוקה ולימדה אותי את מלאכות האריגה (ובכך הכניסה אותי אל תוך שושלת ארוכה של עוסקות במיומנויות קדומות) ועוד יוצרים רבים.
השילוב בין אהבה לאומנות ואהבה לטבע הוביל אותי אל מחוזות מרתקים. נסעתי לאירופה ללמוד אצל מאסטריות שונות וכך קרה שבמהלך השנים למדתי אמנות, איור וציור אצל מורים שונים, בויצו חיפה, בקיבוץ הרדוף, באוניברסטית חיפה ומאמנים שונים מהארץ ומחו"ל. הרשימה ארוכה ולכולם אני מכירה תודה.
לקראת אמצע שנות ה- 20, פניתי ללימודים אקדמיים (עבודה סוציאלית) ואחרי שמצאתי שאיני חשה במקומי, שאני ביובש אומנותי ובניתוק כללי, הרגליים והלב הובילו אותי להתחבר מחדש אל עולם הטבע ולחזור לשהות ארוכה ביער- לסקרנות ולפליאה מעולם החי. לשמחתי הרבה, הקשבתי לעצת חכמות ממני, לקחתי הפסקה ממרוץ החיים ובמשך חודשים ארוכים שהיתי בטבע, הכרתי את הציפורים סביבי, ונתתי לציור להוביל אותי ולהתמסר ליצירה ביער. כך, הפך הציור בטבע, לחלק יומיומי ובלתי נפרד ממני בארבעת השנים האחרונות. ויש לי הזכות לחלוק את אהבתי לציור ויצירותיי ולהציג בתערוכות שונות לאורך השנים האחרונות.
במקביל ללימודי תואר שני בתרפיה באמנות באוניברסיטת חיפה, נולד בי הצורך ללמוד ולהעמיק את יכולות החיבור שלי אל הטבע ובפרט לציפורים שכה ריתקו אותי. הצטרפתי לקורס מיומנויות חיים של שומרי הגן, ומשם הגעתי אל שפת הציפורים.
שמחה ביותר ללמד ציור, כבר שנה שלישית, בקורסים השנתיים של שפת הציפורים, וכן השנה לאצור תערוכה בנושא שפת הציפורים "ציפור מה את שרה?" בגג הירוק של מוסללה, במסגרת פסטיבל מנופים לאומנות עכשווית.
חשה הכרת תודה גדולה לאורי ערד, לסטפן קסטנבוים ולקבוצת החברים ללימודים, על כך שפתחו בפני את השער להקשבה והיכרות עמוקה עם היצירות האהובות עליי- הציפורים. תודה לציפורים על אינספור רגעי השראה, על אינספור שיעורים ורגעים משני חיים.