את שפת הציפורים הכרתי במהלך ריטריט מדיטציה אישי בכליל. ישבתי למדיטציות ארוכות ויצאתי לשוטטיות בואדי. בין המשתתפים הבודדים הנוספים בריטריט הייתה קרן, שאת הישיבות וההליכות עשתה עם משקפת ומגדיר ציפורים.
בדרך החוצה מהריטריט קרן סיפרה לי על שפת הציפורים, ובכמה דקות לימדה אותי איך לשמוע ולראות ציפור נסתרת שנמצאת בכל מקום - סבכי. היא אמרה לי "רק תשב בחצר שלך עשרים דקות". ישבתי. גיליתי פשוש ירגזי צופית בולבול ונקר. ציפורי החצר גילו לי על צפע, זעמן שחור, חתול עצלן ובעיקר על החתול הרוצח, שפעם אחת יצאתי לקריאות עליו ומצאתי על האדמה בולבול שאת פעימות ליבו האחרונות הרגשתי בידי.
שפת הציפורים עבורי היא תנועה של התקרבות לחיים, סביבי ובתוכי, משחק של הקשבה, תשומת-לב, גילוי ופליאה.
למדתי פיסיקה, פילוסופיה, הוראה, ליווי רוחני, תרבות יהודית, ומספר קורסים שנתיים בשפת הציפורים, חיבור לטבע ומלאכות יער. אני מורה בחווה חקלאית ותסריטאי. חי בגבעת-עדה בשכנות לצופיות ולבזים האדומים.