top of page

Item List

Read More
מדריכה ילדים בשהיה בפשטות בטבע כבר 17 שנה. 
שפת הציפורים גורמת לי להרגיש ילדה בעצמי, התפעמות, סקרנות, הרפתקה. 
ברגע אחד נפתח לנו שער לעולם מקביל שמזכיר לנו שאנחנו קטנים במארג גדול.

ענת פלד רוזן

ילדים

מאז שאני ילד אהבתי לצאת החוצה, לעקוב אחר בעלי חיים, להתבונן בהם ובסימנים שהם משאירים. הרצון להעמיק את ההיכרות עם הטבע ובעלי החיים מלווה אותי מאז והגששות עבורי היא דרך חיים. רואה ב"שפת הפרא" תפיסת חיים שמזמינה אותנו להיות ערניים ומודעים לכל מה שקורה סביבנו בכל זמן ובכל מקום. חי באלמגור, נשוי לנטע ואב לעופר ודרור, מפרזל סוסים, מורה דרך ומנחה סדנאות שטח וגששות.

אור ברגהאוס

צוות שפתה

יליד 1981, חי ביודפת עם רבקה אהובתי. אוהב אנשים ציפורים, צמחים דגים, יונקים ויצורים שאוהבים להסתתר....
מאז שאני זוכר את עצמי היופי, העוצמה והמסתוריות של הטבע ריתקו אותי.  התחלתי להדריך בחוגי סיירות של החברה להגנת הטבע בחברה בגיל 16, תוך כדי שירות צבאי בגרעין נח"ל של החברה להגנת הטבע פגשתי "במקרה" את שומרי הגן. המפגש הזה היה בהחלט נקודת מפנה חשובה בחיי שגרמה לי להבין שיש עוד אנשים כמוני שמחפשים לחיות בשפיות קרובה לטבע ושאני לא המשוגע היחידי ולא צריך למצוא לי איזה אי בודד לבלות בו את שארית חיי כמו שתכננתי מאז ילדותי. 
אחרי סדרה של מפגשים יוצאי דופן עם ציפורים מדהימות באתיופיה חזרתי לארץ והחלטתי שאני משקיע את כל הזמן והמרץ שלי בכדי להפוך לצפר. 
את שפת הציפורים הכירה לי חברתי היקרה ג'ניפר ברזי במהלך הרפתקאה משותפת ומשוגעת בתוכנית שהשתתפנו בה ביחד בבית הספר living wild בוושינגטון,  ארה"ב. משם כבר לא הייתה דרך חזרה, ג'ן העבירה לי הקלטות של ג'ון יאנג כשהוא מדבר על שפת הציפורים ופשוט הרגשתי שמצאתי את הידע והמורה שחיפשתי במשך שנים רבות. הצטרפתי לתוכנית לימודים ב- 8 Shields Institute בקליפורניה ומאז אני מתמלא בהשראה משיטות הלימוד והחניכה בקהילה התומכת והבינלאומית שנוצרה סביב בית הספר. מרגיש זכות גדולה להיות חלק מקבוצת א.נשים שמביאים/ות לישראל את הידע העתיק הזה שנמצא בבסיס של כל יצור חי. 
לאורך הדרך פגשתי אנשים מורים וצפרים מדהימים שלקחו אותי כל פעם צעד נוסף בהכרות ובמפגש שלי עם עולם הציפורים והנה הזדמנות להודות להם: ליאור כסליו, ערן בנקר, טוביה קהן, יואב פרלמן, ברק גרניט, אמיר בלבן, אלי חביב עדו קרן ועוד שפע של מורים מזדמנים. תודה.

אורי ערד

צוות שפתה

גרה בעמיקם יחד עם ילדיי ובן זוגי. מדריכה ילדים ונוער בשומרי הגן ומלווה סדנאות ליקוט. אוהבת את הטבע על כל יופיו ותבונתו. נהנית ללקט, ליצור,  לרקוד ופשוט להיות יחד עם קהילה וחברים טובים.
רכזת צוותי הילדים בהתכנסויות אבני דרך ושפת הציפורים

איילת באשר

הפקה

מוקיר תודה מעומק ליבי על מסע חיים מופלא שהנחה אותי עד לרגע הזה.
יליד 1975, מתגורר בטבעון עם אהוביי ליבי, טל, ושלושת ילדנו.
מאז ילדותי, שהיתי בטבע רבות ואהבתי אותו מאוד. חשבתי לתומי, שזהו הרובד העמוק ביותר האפשרי לחיבור עם הטבע.
ואז לגמרי במקרה, התווודתי לשפת הציפורים. מאותו הרגע, נפתח בפני שער לעולם קסום של פליאה, חיבור, סקרנות והקשבה. זכיתי לגלות מימד נסתר שלא ידעתי על קיומו. למזלי הטוב, השער נותר פתוח, ומתאפשר לי להיות חלק מצוות ההדרכה של שפת הציפורים. מקווה, שאוכל לעזור, לאלו שיבחרו בכך, לצעוד דרך השער הקסום של שפת הציפורים. 

תודה ענקית למורים שלי, אורי וסטפן. ותודה לטבע, שמזכיר לנו, תמיד, שהכל בסדר.

איתן רובינשטיין

צוות שפתה

פסיכולוג קליני מומחה. מייסד טבע ומהות  מנהל את בית הספר לפסיכותרפיה. מטפל בטבע. עוסק בתרגול אומנויות תנועה ותרגול מדיטציה.

אסי שורק

נולדתי ב 1990, וכיום אני חיה בחוף הכרמל עם אסף בן-זוגי. אני חוקרת ביו אקוסטיקה (בעיקר ציפורים) במסגרת תואר שני בביולוגיה, בוגרת תואר ראשון בחינוך אנתרופוסופי והוראת מדעי הטבע, מחנכת יער ובוגרת הכשרת המדריכים של שומרי הגן.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני קשורה לטבע בכלל ולחיות בפרט. תחילה היה זה בעיקר לחיות הבית בו גדלתי, אך עולם הטבע מסביבי עדיין נותר רחוק.
בגיל 18 הגעתי לבי"ס שדה הר-הנגב של החברה להגנת הטבע, התאהבתי בנגב ובמשך 6 שנים עבדתי כמדריכת טיולים.
 שם, נחשף בפני עולם ידע עשיר ומגוון, אך עם הזמן הרגשתי שה"ידע" אינו מספיק, משהו היה חסר...
לשמחתי, שבילי המדבר הפגישו אותי עם ארגון שומרי-הגן וב 2013 הצטרפתי לקורס המדריכים. בקורס נוכחתי לגלות שה"ידע" הוא אכן נדבך חשוב להכרת סביבתנו, אך הרגש וההקשבה הם אלו שיוצרים את הקשר, רוקמים חיבור עמוק לעולם בו אני חיה ומקנים לי תחושת בית ושייכות.
דרך שומרי הגן התוודעתי ל"שפת הציפורים" וב 2017 הצטרפתי לקורס בהרי ירושלים בהדרכתם של אורי וסטפן. 
ההתנסויות השונות לאורך המפגשים והכלים שקיבלנו בקורס, פתחו בפני שער "חדש-ישן" לעולם.
דרך ההקשבה לציפורים אני לומדת להקשיב לעולם סביבי; לאנשים, לחיות, לצמחים ולאדמה, וכמו כן להקשיב פנימה- להכיר ולדייק את עצמי.
דרך שפת הציפורים אני לומדת לחיות ביתר תשומת לב ורגישות ועל כך ליבי מלא הכרת תודה!

אפרת תורן

צוות שפתה

בת מאיוסט

להקות

לא בכל ארוע כותבים על הטבח, הפעם יש לו בהחלט חלק עיקרי בתהליך....

נשוי ואב ל 4 ילדים מקסימים שאינשאללה גם יהיו בהתכנסות.

מקים מסעדת ’אבא גיל’’ – בתל אביב, מתמחה בבישול בריא, טבעוני, ללא גלוטן וללא סוכר.

כיום מעביר סדנאות באוכל בריא, טבעוני וללא גלוטן.

לאתר של אבא גיל.

גיל מעוז "אבא גיל"

הפקה

בת 40, מפרדס חנה אמא לשניים בחינוך ביתי.
עוסקת בחינוך סביבתי יותר מ-15 שנים בעיקר דרך החברה להגנת הטבע,
ויש לי תואר שני בלימודי הסביבה מביה"ס פורטר מאוניברסיטת ת"א.  
אוהבת את השקט ותחושת הבית שהטבע נותן לי, להיות בפליאה והתרגשות כילדה מהדברים הקטנים, ולהודות עליהם.
נהנית לבלוש אחר עקבות, להתנסות בגילוף ובקליעה, לאסוף נוצות, ובעיקר להעביר הלאה את ההשראה שלי מהשהייה בחוץ.

גל טל

צוות שפתה

יש לי את הזכות ללמד אנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ולימודי סביבה בתוכנית הבינלאומית בבית-הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת"א. מחקרי מתמקדים בשני נושאים עיקריים: 1. האופן בו אנשים בחברות לקטים-ציידים תופסים את העולם  2. ילדות וחינוך בחברות לקטים-ציידים.
במקביל למחקר אקדמאי, אני מקדיש חלק משמעותי מזמני להתנסות במסורות שונות של מדיטציה והוראתן. עד היום השלמתי תואר שלישי באנתרופולוגיה, תואר שני בארכיאולוגיה פרהיסטורית ותארים נוספים בהיסטוריה כללית והוראה. במהלך שנות התשעים לקחתי חלק בחפירות ארכיאולוגיות של אתרים פרהיסטוריים מתקופות שונות. בשנים האחרונות אני לוקח חלק בשינוי לימודי הסביבה במערכת החינוך ובליווי בתי-ספר המצויים בתהליכי שינוי והתחדשות פדגוגית.

דניאל נבחר לאחרונה ברשימת 60 המרצים מעוררי ההשראה באקדמיה בישראל

ד"ר דניאל נווה

עוסק בתיאטרון ובפלייבק, בהנחיה בכתיבה ובשירה.
ריפוי רגשי דרך תרפיה בדרמה ומשחק.

דן סודרי

נולדתי ביפו ב1980 כיום גרה בעין הוד. 
במהלך חיי נדדתי בין חיים בעיר לחיים בכפר. החורש הסבוך משך אותי לשיטוטים אינסופיים וחיפוש מתמיד אחר מפגש עם החוץ ועם עצמי.
יש בי תודה גדולה לפלא הזה שנקרא "שפת הציפורים" שמזכיר לי  איך כל הקולות והאלמנטים השונים חוברים לדבר אחד שלם.
מסע חיי, הפגיש אותי עם הליווי הרוחני והדרך הבודהיסטית, המגלמים בתוכם איכות של הקשבה עמוקה וחמלה, את אותן האיכויות אני מוצאת בחווית הגילוי היומיומית המרגשת של שפת הציפורים, המטעינה את חיי בהתרגשות, בפליאה ובהנאה גדולה..

דנה טל שגב

צוות שפתה

לפני כמה שנים התחלתי לחוות את הקסם של הציפורים ומאז אני שבוי. החוויה של יצירת קשר אינטימי עם הסביבה שאני חי בה ממלאת אותי חיבור, שמחה ילדית ותשוקה לחיים.

דניאל בכר

ילדים

כשהייתי קטנה והיו שואלים אותי 'מה החיה האהובה עליך?' עניתי 'ציפור', ואז שאלו אותי 'אבל איזו ציפור?', ועניתי 'כל ציפור'. מאז קצת גדלתי, ואני שמחה לספר שהתשובה לא השתנתה בהרבה. ציפורים ליוו ומלוות אותי באירועים משמעותיים בחיי, מגלות ומבהירות לי את הדרך.

הדר מזיג

ילדים

זמר יוצר, מספר סיפורים, מדריך בשומרי הגן,
בונה כלי נגינה, מפתח את גישת ״מוסיקת יער״
ומלמד אותה בבית החינוך ילקוט הרועים (ביה״ס יער)
ובסדנאות ברחבי הארץ.

זנדי (גיא זנדמן)

צוות שפתה

שמי חן, נולדתי כאן בארץ הזאת עם השמש והאנרגיות, המים וכל מה שיש.
עם הזמן גדלתי לאהוב עוד ועוד צמחים וטבע. 8 המגינים נכנסו לחיי והגישה הזו לחיים הופכת אט אט עוד ועוד לאחד מעמודי התווך של חיי. 
נעה בשבילי החיים. אני אישה רגישה וזהו גם כלי הריפוי שאני מביאה לעולם.
מדריכה א.נשים בטבע ,מלווה א.נשים בשיטת המצפן ומלמדת קורסים של תקשורת מקרבת עם דגשי מצפן. שמחה לנוע עם עוד א.נשים בעולם הזה, לחלוק מעט מהקסם שאני רואה ומרגישה ולעזור לאחרים.ות לתת לקסם שבתוכם לזהור.

חן לרנר גולן

מלאכת מכשפת  זה מה שאני עושה :) הטבע לי בית , אוהבת את האדמה. לשוטט ,לנווט ,ללקט צמחים, ללוות א.נשים בתקשורת מקרבת, בטבע  ובחלימת רעיונות חדשים. מודה על הזכות להיות בחיים. גרה בקיבוץ גונן עם אישי היקר, עם הצמחים השמיים וחיות הבר.

חן לרנר-גולן

​אני טאווה, נולדתי בקיבוץ משמר העמק. 

כמי שגדלה בקיבוץ בשנות השמונים זכיתי לחוות את שני צידי המטבע של החיבור/ניתוק מהטבע (כשאני אומרת טבע אני מתכוונת גם לעצמי…). 

הילדות שלי רצופה בחוויות חיבור כמו הליכה יחפה, זמן משחק חופשי ביער, בישול על מדורה, מנוחת צהריים (של כולם!), אכילת צמחי בר ועוד ועוד, כל אלו היו חלק משגרת היום ולא אירועים נדירים. ומצד שני ניתוק כמעט כואב פיזית כמו להתעורר משנת הלילה לצלילי פקודת "בוקר טוב!" של המטפלת, בדרישה לשבת בכיתה מול לוח וללמוד כ"כ הרבה שעות ביום ואז לחזור הביתה ולשבת לעשות תרגולי בית וגם כאן יש לי דוגמאות אין ספור.

היום בדיעבד אני יכולה להגיד שהשילוב הזה זרע בי ידיעה של חיבור עמוק לצד כמיהה לנוכחותו בכל הרבדים.

בשנות ה 30 המוקדמות שלי פניתי ללימודי חינוך וסביבה דרך מיומנויות הישרדות בשיטת 8 המגינים ב Wilderness Awareness School שבמדינת וושינגטון בארה"ב. 

בהתחלה הופתעתי מאוד - הקצב הואט, המעברים - כמו מעבר משינה לערות, מנוחת צהריים או מפעילות אחת לאחרת, קיבלו מסגרת ומקום של כבוד, שרנו, צחקנו, שוטטנו ומתוך כל זה למדנו המון.

עברתי בשנה הזו תהליך חיים מואץ - הגעתי כתינוקת שאינה מכירה דבר בסביבתה: הצמחים, החיות, מזג האויר ומיומנויות ההתמצאות בשטח היו שונות לגמרי מכל מה שהכרתי, ובסוף השנה יצאתי (יחד עם כל הכיתה שלי) למסע התבגרות: שבוע הישרדות בשטח, ללא ציוד מלבד הבגדים שעל גופי והידע שרכשתי במהלך השנה.

למרות שהסביבה הייתה זרה -  גם הסביבה הביולוגית, גם השפה והניואנסים האנושיים תרבותיים, הייתה לי תחושה עמוקה של חזרה הביתה, כ"כ עמוקה שלא פעם עלה בי עצב עמוק כשפתאום הרגשתי שאני מקבלת דברים שאפילו לא ידעתי שחסרים לי….

במהלך הלימודים, לאט לאט, נחשפה התבנית לפיה השיטה עובדת תבנית שמילאה אותי בפליאה, והיא ממש כמו קורי עכביש: מורכבת אבל פשוטה, חזקה ועדינה מאין כמוה, יופי מפעים הנגלה רק למי שמחפש אותו.

נלכדתי בשמחה רבה בקורי העכביש, והמשכתי לעוד שנתיים של העמקה בלמידת התבנית המופלאה הזו - פשוט על ידי זה שהפכתי לחלק מצוות בית הספר: בשנה הראשונה בתוכניות הילדים ובשנה השנייה כעוזרת הדרכה בתוכנית למבוגרים (זו שאני למדתי בה בשנה הראשונה).
והנה גם הרשימה הרשמית…:

למדתי ולימדתי ב Wilderness Awareness School וושינגטון, ארה"ב.

לימדתי והייתי שותפה בבניית קורס "שפת הציפורים" עם אורי ערד.

לימדתי והייתי שותפה בבניית קורס מדריכי ליקוט עם שימי רף.

עוסקת בחינוך ופיתוח יכולות למידה דרך מיומנויות הישרדות בשיטת 8 המגנים לפי ג'ון יאנג.

חוקרת ומפתחת מיומנויות קדומות כגון חניכה, הדרכה, סיפור סיפורים, יחסים וקהילה.

חברה בצוות ההפקה של "אבני דרך" ו "שבע אבנים" - התכנסויות מלאכות קדומות.

עוסקת ביחסים בין אדם לסביבתו, לחברו ולעצמו, בבניית קהילה, בשיפור יכולות הדרכה והובלת קבוצה, בדינמיקה קבוצתית ובמיצוי ופיתוח יכולות למידה אישיות.

טאווה (חמוטל) גורן חיטין

צוות שפתה

ציפורים עבורי, הן שער מדויק ושיקוף לאיך שאני כרגע.....

טל שני

להקות

אט אט אני מגלה ומתמסר  יותר לקסמן של בעלות הכנף.
מנסה לשמוע את שאומרות, ונפעם.
שמי יואב, מורה ומדריך ילדים עם הטבע.
יוצא החוצה כל אימת שמתאפשר לי.
אבא לנרקיס ונשוי לסתיוי.

יואב זיו

לפני מספר שנים החלטתי לצאת לחיפוש מעמיק יותר אחרי 'חיבור 'ביום יום ובכל רגע של החיים.

שנה לאחר מכן החלטתי לעלות לארץ מקליפורניה עם בעלי ושלושת ילדי הקטנים.

היום אני גרה ביודפת והשנה אצטרף לצוות ההדרכה של שפת הציפורים. רוב הזמן אני מסתובבת ביודפת עם המשקפת ומתרגשת מחדש כל פעם כשאני מוצאת ומכירה ציפור.

יעל אוהל

להקות

מרגישה שאני הגרסה הטובה ביותר של עצמי כשאני מתבוננת בעצים, מאזינה לציפורים, מרגישה את הרוח ונושמת הכל פנימה. ובדרך כלל רק אז - אני מרגישה באמת בבית.

יעל דונגי

יש עוד מספר חברי צוות

תלהקות

ליאור גל, אבא, לסוף וזוהרה, מנהל צוות פיתוח מאז היותי ילד עולם הציפורים שבה אותי ,החופש לעוף ,לשיר ,להיות עוצמתי ועם זאת קל כמו הרוח, בשפת הציפורים מצאתי את הבית ,איתה אני צועד בדרך כבר כמעט 4 שנים ,לומד , לעיתים גם מלמד ובעיקר בהכרת תודה עצומה על ההשפעה של שפת הציפורים בחיי,

ליאור גל

להקות

גדלתי במדבר אך ביער תמיד הרגשתי בבית. אני מדריך קבוצות של שומרי הגן בשמחה רבה, וכרגע גם נמצא בלימודי חינוך במכללת אורנים. 
הציפורים מלמדות ומעוררות אותי למה שבאמת קיים עכשיו, זה מרגש וכל כך יקר ערך.
המפגש עם הילדים והיער מחבר אותי אל היסוד הבריא והיפה שבקיום, אותו אני מוקיר ומבקש להשאיר חי דרך השאיפה והכוונה להגיע בכל פעם סקרן ופתוח

ליאור חיים הרץ

ילדים

נעים להכיר,
שמי מוריה בן דרור ילידת 1970, אמא לשלושה.
מלמדת תקשורת טלפתית עם בעלי חיים, שזו תקשורת על חושית, מקימת המרכז "שפה אחת" ללימוד ופיתוח היכולת לתקשר עם בעלי חיים.

מוריה בן דרור

מורן ניצן

ילדים

ילדת 1987, אמא לשניים, מתגוררת בשכונת שפירא בתל אביב. בוגרת שנה א' ושנה ב' של שפת הציפורים.  
נולדתי וגדלתי בקיבוץ אפיק בדרום רמת הגולן. הילדות באזור המיוחד והמבודד הזה הפגישה אותי עם בעלי חיים רבים, הציפורים היו האהובות עלי. כשגדלתי עוד היו הנשרים מבקרים בשמי הקיבוץ באופן תדיר והם הילכו עלי קסמים. הציפורים הענקיות שחוצות את הואדי בדממה מוחלטת, וגורמות לכל כלבי הקיבוץ לנבוח ולסמן לי כי כדאי לצאת החוצה, הנשרים בשמיים. 
אחרי שסיימתי תיכון נפגשתי עם צפר בשם אריה אוהד בדרום רמת הגולן, הוא לקח אותי תחת חסותו, צייד אותי במגדיר ומשקפת וקרא לי להצטרף אליו לסקרים של ציפורי שיר באזור גמלא. התמכרתי. עיינתי במגדיר ללא הפסקה והתחלתי להכיר בצורה קפדנית את המגוון המדהים של ציפורי השיר היציבות והחולפות בצפון הארץ. 
כשעברתי לתל אביב פניתי למסלול שונה, לימודי חינוך וספרות. הפכתי למורה ומחנכת (עד היום) אך אהבת הציפורים לא נטשה אותי, ואני לא עזבתי אותה. 
חשבתי כי בתל אביב לא אוכל למצוא את השפע והמגוון שפגשתי בצפון. טעיתי. את הטעות הנהדרת הזאת גילתי בעזרת שפת הציפורים. בימי הקורונה התחלתי ללמוד מרחוק, וגיליתי את סוד פינת הישיבה.  
כמה התרגשתי לגלות כי מאחורי הבית שלי, בין איילון לקיבוץ גלויות, מבקרות ציפורים שלא העלתי בדמיוני הפרוע ביותר. אני זוכרת את ההתרגשות וההתפעמות שחוויתי כשפגשתי לפתע חכלילית עצים מאחורי הבית. מרעידה זנב ומבהיקה חזה. שפת הציפורים גילתה לי עולם פראי, מסתורי, צבעוני ומסחרר שקיים על גבול הכביש הסואן ביותר בארץ. למדתי לשבת ולהקשיב להן, להתחבר לעולמן ודרכן גם להתחבר אל העולם האנושי בצורה ערה יותר.. 
הלמידה מפינת הישיבה לא מפסיקה, והיום אני אפילו מתקשה לעזוב את תל אביב ולצאת לסוף שבוע לבקר את ההורים ברמת הגולן, כי מי יודע מה יתרחש בינתיים בעולם של מורותי הציפורים בפינת הישיבה שלי בתל אביב. אני מודה על האפשרות לחלוק את המתנה הנהדרת, המרגשת ומלאת התקווה הזאת. שפת הציפורים.

מיכל קרמונה וימן

צוות שפתה

bottom of page